יום שישי, 23 בספטמבר 2016

ייתנו לנו פירות וחלב ירושלים – נגוסה מטקו

ייתנו לנו פירות וחלב ירושלים הוא ספר הביכורים של נגוסה מטקו המספר את סיפורו וסיפור העליה של משפחתו מאתיופיה. הספר חושף את הקוראים לחיים באתיופיה ולדרך הארוכה והקשה של העולים מאתיופיה בדרכם לארץ. 
ייתנו לנו פירות וחלב ירושלים – נגוסה מטקו


אתחיל בפתיח הספר "ייתנו לנו פירות וחלב ירושלים", בפסקה הראשונה: "אמי מעולם לא למדה היסטוריה והיא איננה יודעת קרוא וכתוב, אף על פי כן היא סיפרה לי רבות על איזושהי ארץ חלומות עד כי אפשר היה לחשוב שהיא כבר ביקרה שם. אותי כמובן העסיקה השאלה מה יש שם באותה ארץ חלומות שכאשר היו אומרים את שמה ירוסלאם, מיד הוצפתי בדמעות. אם היא כל כך חשובה לנו, מדוע איננו הולכים אליה כמו שאנו הולכים אל השוק?…אז לא הבנתי שלהגיע לארץ ישראל זה לא כמו הליכה לשוק או לכפר הסמוך".
"יום אחד חזרתי מהמרעה ואמי הודיעה לי שאנחנו צריכים למכור את הבית והפרות, לארוז חפצים ולהגיע לאדיס אבבה העיר הגדולה, ומשם – לירושלים. הייתי מאושר עד לב השמיים. סוף סוף אראה את ארץ החלומות שכל ילד יהודי באתיופיה חולם להגיע אליה… מעכשיו אצא למסע ארוך ומפרך שאינני יודע איך ומתי יסתיים, ואכן זה בכלל לא היה פשוט. על כל מה שעבר עליי והייתי עֵד לו – כתבתי בספר".
הספר כתוב בשפה קלה, פשוטה משהו, של ילד או נער המספר אותה. וזהו סיפור אותנטי. התאור של אתיופיה ושל המסע מנקודת ראותו של הילד מעניינת ביותר. דומני שרוב הישראלים אינם מודעים לעוני והאנטישמיות שממנה סבלו יהודי אתיופיה "הפלאש", בחייהם באתיופיה.
נגוסה מספר על המסע הקשה בדרך לארץ. תלאות הדרך וההמתנה הארוכה לאישורי העליה והטיסה. הם הלכו מרחקים רבים ברגל, נחשפו לסכנות בדרך (מי שביקר באתיופיה, כמוני, יודע שיש בה הכל ממחלות ועד שודדי דרכים וחוסר בטחון בדרכים המשובשות). החוויה של נגוסה רצופה הפתעות כמו התאור שלו על איך הוא הרגיש בפעם הראשונה שראה ונסע באוטובוס, איך לא הצליחו לכבות את הנר באכסניה (זו היתה מנורה) איך עברו קורס בשגרירות ללמוד להשתמש בשרותים מערביים, ועוד. לרוב הישראלים, לדעתי, זה יהיה מרתק לשמוע את כל זה.
נגוסה מספר את סיפור העליה שלו ושל משפחתו לישראל מתוך עצב על האפליה שממנה סובלת העדה האתיופית ""היה לי חלום על ארץ אגדית שאנשיה טובים משאר בני האדם. המציאות שנתקלתי בה בארץ טפחה על פניי: לא ארץ זבת חלב ודבש ורבים מאנשיה אינם מסבירי פנים. זקני ובני העדה האתיופית חֹווים אפליה. לפעמים אני חש זר בארץ – זר ומנוכר בארץ שהייתה חלום ילדותי. היינו בגלות, כמו רוב היהודים, ועלינו לארץ אבותינו בדיוק כמו שאר העולים שבאו בכל שנות קיומה…אני תקווה שהחברה הישראלית תתעשת ותראה אותנו כשאר בני הארץ. על בני עדתי להביט קדימה ולשאוף להגשים את עצמם. יש בקרבנו אנשים צעירים ומוכשרים שצריכים ליטול יוזמה ולהיות דוגמא לכולם. עלינו לעשות למען עצמנו ולא לחכות שאחרים יעשו בשבילנו. אז ישתנה יחס החברה כלפינו, ויתגשם חלום הילדות של כולנו".
" ייתנו לנו פירות וחלב ירושלים" מאת נגוסה מטקו. הוצאת אוריון, 125 עמודים. מחיר לצרכן 55 ש"ח. נמכר בחנויות הספרים וכן בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, ובחנות המקוונת. 

תגובות

Subscribe

תוויות

Flickr